עד כמה יש לדון בהלכתא למשיחא יש שהעיסוק בדבר הוא "שיויתי לנגדי תמיד" ומצאנו ברבותינו הח"ח זצל וגם מהצד החסידי שלא משה ידם והוציאו ספרים "ימות המשיח בהלכה" ואחרים.
אלה ממתחזקים בנבואתו של חגי :
שְׁאַל-נָא אֶת-הַכֹּהֲנִים תּוֹרָה, לֵאמֹר. יב הֵן יִשָּׂא-אִישׁ בְּשַׂר-קֹדֶשׁ בִּכְנַף בִּגְדוֹ, וְנָגַע בִּכְנָפוֹ אֶל-הַלֶּחֶם וְאֶל-הַנָּזִיד וְאֶל-הַיַּיִן וְאֶל-שֶׁמֶן וְאֶל-כָּל-מַאֲכָל–הֲיִקְדָּשׁ; וַיַּעֲנוּ הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמְרוּ, לֹא. יג וַיֹּאמֶר חַגַּי, אִם-יִגַּע טְמֵא-נֶפֶשׁ בְּכָל-אֵלֶּה הֲיִטְמָא; וַיַּעֲנוּ הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמְרוּ, יִטְמָא. יד וַיַּעַן חַגַּי וַיֹּאמֶר, כֵּן הָעָם-הַזֶּה וְכֵן-הַגּוֹי הַזֶּה לְפָנַי נְאֻם- השם, וְכֵן, כָּל-מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם; וַאֲשֶׁר יַקְרִיבוּ שָׁם, טָמֵא הוּא. [פרק ב]..
ומכאן שעל הכהנים להתכונן מראש הלכה למעשה וכו.
מצד שני יש המתחזקים בדברי הגמרא -על הלכתא למשיחא-
– שאין פוסקים הלכה בדברים שאינם נוהגים בזמן הזה. שכן ההלכתא למשיחא נאמר בלשון תמיהה, כלומר: כלום יש לפסוק הלכה בדברים הנוהגים רק לימות המשיח? ואף על פי שעוסקים אף בדינים שאינם נוהגים בזמן הזה, ולומדים הלכות עבודה במקדש, לפי שתורה היא (ראה סנהדרין נא ב, וזבחים מה א, ורש"י ד"ה א"ל הלכה. וראה ערך דרוש וקבל שכר וערך תלמוד תורה), אבל קביעת הלכה אינה אלא להורות הלכה למעשה במה שנוהג עכשיו (רש"י שם). מיקרופדיה.
ואלו ואלו …
בתשפב יצא ספר חדש [לא חסידי] "הלכתא למשיחא" עם הסכמות רבות הדן בהלכות רבות וחלקן מפתיעות – כאקטואליה בהלכתא למשיחא. התמודדות עם שינויי זמן מהירים (טיסות) טומאה בחומרים חדשים ועוד. כדיון חלק מהדברים כבר עלו ונידונו עי גדולי הפוסקים, אלא שכאן יש נסיון להציעם כהלכה למעשה [ עם הגבלות].
שם המחבר – -בעזרת השי"ת שלמה ברוך בלאמו"ר הרב שמחה דוד שליט"א אלון מלייקוואוד ארה"ב.
